החלטה בתיק בש"פ 6960/05

           בפני 3 עררים: 2 עררים (בש"פ 6899/05 ובש"פ 6960/05) על החלטת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בב"ש 94095/04 וב"ש 94096/04 מיום 20.4.05 (כבוד השופטת נ' אהד), לפיה נעצרו העוררים זיאד מטר וסעיד זיתון עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדם; וכן ערר שלישי (בש"פ 7042/05) על החלטת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בב"ש 94095/04 מיום 31.5.05 (כבוד השופטת נ' אהד), לפיה נעצר העורר סאדאת דסוקי עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו.

           החלטתי לדון בעררים במאוחד.

           כנגד העוררים וכנגד אחרים הוגש, ביום 21.12.04, לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו כתב אישום עב כרס במסגרת פרשה אחת. בכתב האישום מיוחסות לעוררים, איש איש על-פי חלקו, עבירות שעיקרן במסגרת ארגון פשיעה וסחר בסמים מסוכנים.

           כתב האישום מייחס לעורר בבש"פ 6899/05, זיאד מטר (להלן: זיאד) עבירות חברות בארגון הפשע מיפו לפי סעיף 2 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, תשס"ג-2003, החזקת סמים וסחר בהם בנסיבות היותו חבר בארגון הפשע ביפו, עבירות על סעיף 13 לפקודה בנסיבות סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, תשס"ג-2003. כמו-כן, הואשם זיאד בהחזקת חצרים לשם הכנת סם מסוכן במסגרת ארגון פשיעה (עבירות מרובות), עבירה על סעיף 9(א) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ז-1973 (להלן: הפקודה) בנסיבות סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, תשס"ג-2003. 

           כתב האישום מייחס לעורר בבש"פ 6960/05, סעיד זיתון (להלן: זיתון) סחר בסם מסוכן, עבירות על סעיף 13 לפקודה, שכן מכר סמים בהיקפים גדולים - אותם רכש מארגון הפשע בלוד - לארגון הפשע ביפו.   

           וכתב האישום מייחס לעורר בבש"פ 7042/05, סאדאת דסוקי (להלן: דסוקי) מספר עבירות של סחר בסם מסוכן עם ארגון הפשע מלוד, עבירות על סעיף 13 לפקודה וכן החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית לפי סעיף 7(א) ביחד עם סעיף 7(ג) לפקודה. 

           על-פי הנטען בכתב האישום, החל מראשית שנת 2004, סחרו ביניהם שני ארגוני פשע מיפו ומלוד בסמים מסוכנים מסוגים שונים ובהיקפים עצומים, כאשר ארגון הפשע מלוד מוכר לארגון הפשע מיפו את הסמים וארגון הפשע מיפו אורז ומפיץ אותם ביפו ובסביבותיה במערך מכירה והפצה היררכי ושיטתי. את חלקם של הסמים הפיק ארגון הפשע מלוד בעצמו. כמו-כן, מיוחסת לארגון הפשע מלוד פעילות אינטנסיבית של סחר בסמים, שלא בקשר עם ארגון הפשע מיפו.

           לזיאד מייחסת המשיבה (להלן: המדינה) חברות בארגון הפשע מיפו, החזקת סמים וסחר בהם בנסיבות היותו חבר בארגון. בכתב האישום נטען, כי מטר הינו חבר בארגון הפשע מיפו. בתקופה הרלוואנטית לכתב האישום, בנוסף לחלקו בשקילת וחלוקת הסם המסוכן למכירה בביתו, פעל זיאד במסגרת חברותו בארגון הפשע מיפו ולשם קידום מטרותיו הפליליות במסגרת הפצה ומכירה של סם מסוכן עבור ארגון הפשע מיפו. במסגרת חלקו בשיטת ההפצה, הוטל על זיאד תפקיד של נהג אחראי להובלה ומכירה של סם מסוכן למפיצי הסם עבור הארגון המפוזרים בשטח כמו גם לצרכני הסמים ביפו ובסביבותיה. במסגרת חלקו השיטת ההפצה, עבר זיאד במשמרות יומיומיות של 12 שעות בהם היה נוהג ברכב פרטי מסוג סובארו מספר רישוי 71-528-86 (להלן: הרכב) או ברכבים פרטיים אחרים שבשירות ארגון הפשע ביפו. במסגרת חלקו בשיטת ההפצה ובמסגרת כל משמרת, היה זיאד, בעצמו או ביחד עם חברים אחרים מארגון הפשע מיפו, מקבל מנות סם אסור מהדירות בהן היו מוכנות ותוך תאום עם דרישות ראשי ופעילי הארגון מחד ופעילי השטח מאידך, היה זיאד מספק את הסם האסור למציפי הסמים בשטח או מוער לצרכנים וזאת בין עשרות למאות מנות קוקאין או הרואין עבור הארגון. במעשיו אלו, נטען בכתב האישום, שימש זיאד כחבר בארגון הפשע. הרואין וקוקאין הינם סמים אסורים על-פי פקודת הסמים המסוכנים ובמעשיו סחר זיאד בסם מסוכם, החזיק סם להכנתו בחצרים והחזיק בכלים להכנתו, בכל בנסיבות חברותו בארגון הפשע. כמו-כן, הואשם זיאד בהחזקת חצרים לשם הכנת סם מסוכן במסגרת ארגון פשיעה (עבירות מרובות), עבירה על סעיף 9(א) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ז-1973 (להלן: פקודת הסמים המסוכנים) בנסיבות סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, תשס"ג-2003. 

           לזיתון מייחסת המדינה, כאמור, סחר בסם מסוכן, עבירות על סעיף 13 לפקודה, שכן מכר סם - אותו רכש מארגון הפשע בלוד - לארגון הפשע ביפו.

           לדסוקי מייחסת המדינה, כאמור, סחר בסם מסוכן עם ארגון הפשע מלוד (מספר עבירות) על סעיף 13 לפקודה וכן בהחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית לפי סעיף 7(א) ביחד עם סעיף 7(ג) לפקודה. 

           לאור המיוחס לעוררים בכתב האישום, עתרה המדינה לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בבקשה לעצור את העוררים עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדם.

           בית-המשפט המחוזי הורה, ביום 20.4.05, לעצור את העוררים, זיאד מטר וסעיד זיתון, עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדם.

           כמו-כן, בית-המשפט המחוזי הורה, ביום 31.5.05, לעצור את העורר, סאדאת דסוקי, עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו.

           מכאן העררים שבפני, בגדרם חוזרים העוררים על טענותיהם כפי שהעלו בפני בית-המשפט המחוזי.

           לטענת בא-כוחו של זיאד מטר, טעה בית-המשפט המחוזי כשקבע, כי קיימות ראיות לכאורה לחברותו של זיאד בארגון הפשיעה. לטענתו, בית-המשפט המחוזי התעלם מהעדרן של ראיות כלשהן המעידות על הספקת הסם המיוחסת לזיאד למפיצי הסמים בשטח או מכירתו על-ידי זיאד לצרכנים בכמות של בין עשרות למאות מנות קוקאין או הרואין. לטענת בא-כוחו של זיאד, הגם שעדת המדינה לא זיהתה ולא הכירה את זיאד, וחרף העובדה כי בין כל עדויות הצרכנים לא נמצא אחד המכיר או מזהה את זיאד כמי שמכר לו או סיפק לו סם מסוכן - טעה בית-המשפט המחוזי כשקבע, כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע עבירות של סחר בסם מסוכן במסגרת ארגון פשיעה ואחזקת סם שלא לצריכה עצמית במסגרת ארגון פשיעה. עוד טוען בא-כוחו של זיאד, כי טעה בית-המשפט המחוזי בקובעו, כי אמירה בודדת של עמר יתים מהווה ראיה מספקת לביסוס המיוחס לזיאד, קרי חלקו בהפצת הסם בכמויות המיוחסות לו ובדרך הפעולה המיוחסת לו, על כל המשתמע מכך לעניין המשמרות. עוד מוסיף וטוען בא-כוחו של זיאד, כי טעה בית-המשפט המחוזי, כי חרף קביעתו, כי לא נמצאו טביעות אצבעות של זיאד על גבי המשקל האלקטרוני, קבע, כי המשקל האלקטרוני שנמצא בביתו של זיאד, שייך לו. 

           לטענת בא-כוחו של סעיד זיתון, טעה בית-המשפט המחוזי שלא קבע, כי הודעותיה של עדת המדינה אינן קבילות כנגד זיתון, שכן מדובר בעדות שמועה. לטענתו, סינא העידה במשטרה על דברים שנאמרו לה לכאורה על-ידי מוחמד שורפי ואיבון שורפי, היא לא נכחה באף אחת מהשיחות עם זיתון, היא לא ראתה את זיתון מעביר סמים למוחמד שורפי והיא לא דיברה אף פעם עם זיתון. לפיכן לטענתו, שגה בית-המשפט המחוזי בקביעתו, כי בעצם כך שסינא תארה במדויק את ביתו של זיתון הן בהודעתה והן בעימות, הדבר מהווה ראיה לכאורה כנגד זיתון. טוען בא-כוחו של זיתון, כי טעה בית-המשפט המחוזי כשקבע, כי קיימות ראיות לכאורה בגלל הימצאות שרידי הרואין במיקסר אשר נמצא בביתו של זיתון. שכן, ארוכה ורבה היא הדרך בין הימצאות שרידי הרואין כביכול לשימוש עצמי ובין סחר בקוקאין ובכמויות. לטענת בא-כוחו של זיתון, טעה בית-המשפט המחוזי שלא התייחס לכך, שזיתון אינו מואשם בהשתייכות לארגון פשיעה וכי על-פי כתב האישום חלקו קטן יחסית לשאר הנאשמים וכן טעה, שלא התייחס לנסיבותיו האישיות של זיתון, שכן הינו כבן 42, נשוי ואב לשישה ילדים אשר הבכור מביניהם בן 17 שנים בלבד; לזיתון עבר פלילי לא מכביד וכי מדובר באדם חולה אשר חי עד לא מזמן מכספי ביטוח לאומי ואר לאחר שהחילם קמעה החל לעבוד בעסקי העופות ביחד עם אחיו כאמל.

           לטענת בא-כוחו של סאדאת דסוקי, מיקומו של דסוקי בתחתית הרשימה ומיוחסות לו 4 עסקאות אחרות בסם בלבד וזאת בניגוד לרוב האחרים, להם מיוחסים מספר רב יותר של עסקאות. כמו-כן, כתב האישום אינו מייחס לדסוקי חברות בארגון פשיעה וכי חלקו בפרשת הסמים המתוארת הינו מזערי ושולי ביחס לשאר המעורבים. עוד מוסיף וטוען בא-כוחו של דסוקי, כי אין בתיק החקירה ראיות לכאורה להוכחת האשמה בעבירה של החזקה בסם מסוכן המיוחסת לדסוקי, שכן אומנם דסוקי הצהיר בתחילת החיפוש שנערך בביתו, כי "אם תמצאו בבית שלי סמים או כל מה שתמצאו בבית שלי, זה שלי", אין בכך כדי נטילת אחריות על אשר נמצא בחדר מדרגות בבניין בן 8 קומות. שכן, הסם נתפס, לטענתו, מתחת למכסה ברזל, אשר מכסה פתח של חדר המדרגות ומצוי בגג הבניין המשמש כמרפסת ביתו של דסוקי. אל המרפסת ניתן להגיע מביתו של דסוקי וכן מחדר המדרגות. לטענתו, המדינה לא הצליחה להוכיח, כי לו גישה בלעדית לאותו פתח ברזל ולכן לא ניתן לשלול את העובדה, כי הסמים שנתפסו אינם שייכים לדסוקי. עוד טוען בא-כוחו של דסוקי, כי אף אחד לא עשה שימוש בביטויים "חתונה" "מתנה" או "חלפן" ואלו אינם מופיעים במילון המונחים שערכה המדינה, ומשכך היה על בית-המשפט לבחון עניינו של דסוקי בנוגע אליו בלבד ובלי לקשרו לארגון הפשיעה ולשפתם.     

           מנגד, תומך בא-כוח המדינה בהחלטות בית-המשפט המחוזי ומבקש לדחות את העררים. טוען בא-כוח המדינה, כפי שקבע בית-המשפט המחוזי, כי אכן קיימות ראיות לכאורה כנגד העוררים בעבירות המיוחסות להם. בנוסף, מתנגד בא-כוח המדינה לחלופת מעצר, אף זאת בהסתמך על החלטות בית-המשפט המחוזי, כאמור, בדבר מעורבותם העמוקה של העוררים בעסקאות הסמים. 

           לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ולאחר שעיינתי בהחלטות בית-המשפט המחוזי וחומר החקירה שבתיקים ושקלתי את כלל נסיבות העניין, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין העררים להידחות. לא מצאתי, כי נפל פגם בהחלטות להותיר את העוררים במעצר עד תום בירור דינם.